פתיחה
“ויתרתי. נמאס לי מהבדס”מ!
אני מנסה לצאת עם ונילים.”
כמה פעמים שמעתם את זה?
השבוע נזכרתי בפעם (או ליתר דיוק, פעמים) שאמרתי את זה בעצמי,
אחרי שראיתי פוסט בקהילה שלנו של מישהי בנושא וגם שיחה עם חבר שסיפר לי על פגיעה שחווה בבדס”מ
החלטתי לכתוב מאמר על איך להתמודד עם קושי בבדסמ.
למה בדס”מ יכול להיות כל כך מאתגר?
בדס”מ הוא לא דבר פשוט.
כשזה טוב? האופוריה כל כך עוצמתית שקשה למצוא משהו שמתקרב לזה.
אבל כשזה לא טוב? זה מרסק לחלוטין.
התחושות הקשות האלה יכולות להוביל רבים מאיתנו להגיד “די, נמאס לי”.
עם כל הטוב שיש בבדס”מ, יש גם רגעים שמרגישים כל כך כואבים עד שאנחנו שוקלים לפרוש.
אני יודע שאני אמרתי את זה לא פעם…
זה מזכיר לי את הסרטים שאדם ששתה יותר מדי אלכוהול אומר למחרת “אני לא נוגע בזה שוב בחיים!”
ואז אחרי שבוע, הוא שוב במסיבה.
איך להתמודד עם קושי בבדס”מ?
הדבר הראשון שצריך לזכור הוא שאנחנו לא לבד.
קל לחשוב שאנחנו היחידים שחווים את הקושי, אבל האמת היא שזה ממש לא נכון.
ההבנה שאנחנו לא לבד יכולה להקל מאוד על הכאב.
זה טבעי, זה נורמלי, וזה חלק מהחוויה – ואנחנו לא לבד ❤️
בדיוק כמו שיש אפטרקייר אחרי סשן, לכל אדם יש את הדרך המיוחדת שלו להתמודד עם הכאב והקושי.
אשתף כאן כמה מהדברים שעוזרים לי, בתקווה שהם יעזרו גם לכם.
מה עוזר לי להתמודד כשאני נשבר?
באופן אישי, כמעט בכל פעם שעברתי פגיעה משמעותית, הרגשתי צורך להתרחק מהבדס”מ לתקופה.
הייתי יוצא מקבוצות, מפסיק ללכת למסיבות ופשוט נעלם לכמה זמן – בין אם זה חודש או אפילו שנתיים.
הייתי צריך את הזמן כדי לרפא את עצמי, לאסוף את הכוחות ולחזור כשאני חזק ובטוח מספיק ל”סיבוב נוסף”.
בשנים האחרונות, עם הזמן והניסיון, הצלחתי למצוא איזון וללמוד איך להתמודד עם הקשיים מבלי להיעלם לגמרי.
איך לחזור לבדס”מ אחרי הפסקה?
לפני כשנה חוויתי פגיעה קשה מאוד, ולא נעלמתי בכלל.
במקום זה, פשוט הפסקתי להישלט.
הרצון להישלט ולחוות מיניות פשוט נעלם לי.
המשכתי להופיע כנשלט עם הפרטנרית הקבועה והנהדרת שלי, כי אני סומך עליה לחלוטין.
אבל מחוץ לקשר הזה? רק שלטתי.
לקח לי כחצי שנה עד שהרצון והתשוקה חזרו אליי, אחרי שעבדתי על עצמי והשתקמתי.
בין אם אתם מרגישים צורך להתנתק ולהעלם, חווים דרופ, או עוברים פרידה קשה, הנה כמה דברים שעוזרים לי, ומקווה שיעזרו גם לכם:
טיפים להתמודדות עם קושי בבדס”מ
- שיתוף
לקח לי שנים ללמוד לשתף ולא לשמור בבטן.
אני תמיד מופתע כמה זה עוזר.
במקום להישאר לבד עם הכאב, אני משתף חברים במה שאני עובר ומרגיש.
והכי חשוב בשלב הזה?
ל-א לקבל טיפים או פתרונות.
רק תמיכה, הקשבה וחיבוק.
(אני ממש מזמין אתכם לשתף בקהילה שלנו, אם אתם עדיין לא נמצאים בה כנסו לפה ותבקשו הצטרפות >>) - אנשים
להיות לבד כשאנחנו בדאון זה קשה ולא נעים.
למרות שאין כוח לצאת מהבית, אני משתדל לדחוף את עצמי להיות עם אנשים שאני אוהב. - כיף
להתמקד בפעילויות כיפיות, פיזיות ואקטיביות.
דברים כמו טיפוס, ריצה, ריקוד עמוד, או סתם לנגן בגיטרה.
הדברים הפיזיים האלה משפיעים ישירות על ההורמונים במוח ועוזרים להרגשה.
סיכום
אם אתם חווים קושי בבדס”מ שמוביל אתכם לרצות לברוח ולהתנתק, זכרו שאתם לא לבד.
כל אחד מאיתנו מתמודד בדרכו, וזה טבעי.
מוזמנים לשתף בתגובות או בקבוצה אם אתם צריכים תמיכה. ❤️
